<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן כ"ד</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ומי שמת לו מת תוך שבעת ימי חופה הן כשבעת ימי הרגל. ומי שמת לו מת תוך שבעת ימי המשתה אפילו אביו ואמו משלים שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות ומונה שלשים מאחר ימי המשתה. ואם יש אבילים אחרים נוהגים אבלותן. והוא מונה עם גדול הבית ולא גרע מאחר שמונה עמהן וליכא חלוק בין ידע בין לא ידע כך כתב הראב"ד ז"ל במועד קטן ע"כ. הכין כל צרכי סעודה ואפה פתו וטבח טבחו כדי שיכנס לשמחה ומת לו מת קודם שיכנס לחופה אם לא נתן מים על גבי בשר מוכר הבשר והפת ונוהג ז' ימי אבלות ואחר כך נוהג ז' ימי המשתה ואם נתן מים על הבשר שהרי אי אפשר למכרו מכניסין (אותו לחדר) [את המת לחדר] ואת [החתן] והכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג ז' ימי המשתה והטעם מפני שאנינות דבר תורה ובעילת מצוה נמי דבר תורה ודחו זו מפני זו ואחר כך שבעת ימי אבלות וכל אותן הימים נוהג בדברים שבצנעה כשבת לפיכך הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כדי שלא ישמש מטתו ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום. היה במקום שיכול למכור הבשר אע"פ שנתן עליו מים מוכר ונוהג אבלות תחלה. היה במקום שאי אפשר למכור אע"פ שלא נתן עליו מים נוהג שבעת ימי המשתה תחלה בד"א כשמת אביו של חתן ואמה של כלה שאם יפסידו הסעודה אין מי שיטריח להם אבל מת אביה של כלה ואמו של חתן או שאר קרוביהן נוהגין שבעת ימי האבל תחלה ואחר כך תכנס לחופה וינהגו שבעת ימי המשתה.
